חוה ומרדכי צונץ *

באנו, ראינו, נשארנו
חוה ומרדכי קיבלו אשקובית כבר בעלייה הראשונה לאלקנה באייר תשל"ז - מאי 1977 (בעלייה זו עלו שתי בנותיהן הנשואות כפי שיפורט בהמשך), אולם ויתרו עליה לטובת משפחה אחרת. הם היו מעורבים מאוד בהקמת היישוב ועברו בפועל מבני-ברק לאלקנה, בגל העלייה השני לאלקנה באוגוסט 1977.

 

משפחה זה הכל
חוה ומרדכי עלו לארץ מגרמניה בשנים 1935-6. מרדכי היה ממקימי קיבוץ טירת-צבי (מיישובי "חומה ומגדל") וחוה גרה בקיבוץ רודגס (לימים קבוצת יבנה). לאחר נישואיהם הם עברו לגור בבני-ברק, שם נולדו להם שישה ילדים: נורית ז"ל (אלקנה), יורם ז"ל (בית אל), נעמי (שערי תקוה), רחל (אלקנה) ונתנאל (פתח תקוה). כולם עוסקים במקצועות חפשיים.

"חוק הדתיים השלובים"

• שתי הבנות, רחל ועקיבא איזנברג ונורית ז"ל ושמואל גורפינקל, היו בין 17 המשפחות הראשונות שייסדו את אלקנה. עם בניית יישוב הקבע בנו משפחות צונץ, גורפינקל ואיזנברג את בתיהן, זה בצד זה ברחוב גבעת הלבונה (שכונת ה-220).
• הנכדה חגית אמרני (גורפינקל) ומשפחתה גרים בשכונת ה-34 (שכונת "בני אלקנה")

"העבודה היא חיינו"

• מרדכי עבד בתור סוכן ומפיץ בחברת "תלמה".
• חוה הייתה גננת עד ליציאתה לפנסיה.

"המתנדבים בעם"

• מרדכי התנדב להסיע ברכבו מורים מאלקנה לעבודתם בפתח-תקוה. בנוסף, הוא הביא בכל בוקר לחם טרי לתושבי אלקנה, ממאפיית קיבוץ עינת. מאוחר יותר הוא הקים בעזרת חתניו את המכולת הראשונה ביישוב. לעת זקנה הוא הסיע במכוניתו קשישים מביתם למועדון ההורים.
• חוה התנדבה לעבוד כגננת ללא שכר.
   

"אחד יחיד ומיוחד"
חוה ומרדכי אהבו מאוד את אלקנה.  כל אחד מהם קיבל בנפרד את תעודת "יקיר אלקנה". הם נפטרו ונקברו באלקנה.

 

(דף התיעוד נכתב על ידי הבת רחל איזנברג)

 

סיפורה של חוה צונץ כפי שנכתב בחוברת "סיפורי חיים" שהופקה על ידי מועדון ההורים של חיה הורניק