יעל ואברהם (אבי) רוגובסקי *

באנו, ראינו, נשארנו

הגענו לאלקנה בספטמבר 1977 מהרצליה. גרנו בהרצליה אחרי הנישואין. לאלקנה הגענו אבי ואני, הדס שהיתה בת שנה וחצי ורותם שהיה בן חצי שנה.

 

משפחה זה הכול
יש לנו משפחה נחמדה, חמודה, 7 ילדים. כל שבעת ילדינו כבר התחתנו ברוך ה'. הם גרים בסוסיא, בירוחם, בנטע, בשומריה, באשתמוע, באורנית. בינתים שקד גר במיאמי לתקופה. מקווים שהוא יחזור. יש לנו 33 נכדים. 

 

"חוק הדתיים השלובים"

יש לנו משפחה ביישוב. שני האחים שלי למשפחת מינצר גרים באלקנה: מוטי האח הבכור, שהוא אביו של אסף, ראש מועצת אלקנה (אני דודה של אסף). עמי אחי הצעיר ואשתו חווי. חנה קליינמן, אחותו של אבי. אבא שלי גר אצלנו במשך 12 שנה עד שנפטר.

 

"העבודה היא חיינו"

אני עבדתי באלקנה, בהתחלה כגננת, אחר כך כמורה בבית הספר היסודי, כסגנית וכמורת שילוב. מאד מאד מאד אהבתי את העבודה. בית הספר היה לי בית. בגיל 67 נאלצתי לעזוב ולצאת לפנסיה, ומאז אני מתנדבת. אבי עובד כל חייו, עד היום, עובד בלי סוף. היתה לו חברת מחשבים והוא מכר אותה.

 

"המתנדבים בעם"

אני מתנדבת בדברים שונים גם ביישוב וגם מחוץ ליישוב. במד"א, בשניידר, בתל השומר, בביה"ס פעמיים בשבוע, קשר עם קשישים ביישוב. ההתנדבויות של אבי הן בלי סוף. הוא היה רכז תרבות בימים הראשונים באלקנה. הוא הקים את גן 'נחלת הבנים', פעל והקים כל מיני פרויקטים של תרבות ביישוב. להרחבה אודות מיזם "גן נחלת הבנים" (במדור "אתרי אלקנה")  לחצו כאן.

 

אחד יחיד ומיוחד
היום אנחנו פחות מעורים בקהילה הגדלה והמתפתחת וחלק מהתושבים אנחנו לא מכירים. ועדיין, אלקנה היא מקום נעים ומשפחתי.

 

שינוי לטובה
בעינינו מה שיש פה זה נהדר. לא צריך לשפר ולא צריך להוסיף.

 

הנה נאחל

מה שאני מאחלת ליישוב זה שימשיך להתרחב. והרבה הרבה הצלחה !