תמי והלל ויס *

 

באנו, ראינו, נשארנו 

עלינו לאלקנה מרמת-גן ביום רביעי י"ח באלול תשל"ז 1977 (בעלייה השנייה) בשעות הלילה. נסענו בשתי מכוניות עמוסות בציוד. ביחד אתנו עלו באותו היום ליישוב 24 משפחות נוספות. ברמת-גן התפללנו במניין לצעירים בביה"ס "הלל", שם היה "עֶרֶש" גרעין מערב השומרון. ניסן סלומינסקי היה הרב של מניין הצעירים. עלינו ליישוב עם שלושה בנים בגילאי 8, 6 ושנה וחצי. הייתי בהריון בחודש השמיני ובשבת "בראשית" תשל"ח (פחות מחודש וחצי מאז שעלינו) נולדה בתנו תהלה. היא היתה הבת הראשונה שנולדה באלקנה. (ברוך ה' תהלה כבר סבתא לשני נכדים). עשרה ימים לפני שנולדה תהלה, נולד שחר קליין, בנם של מלכה וחנוך קליין ז"ל. שחר הוא הבן הראשון שנולד באלקנה.

 

משפחה זה הכול 

משפחתנו מונה ברוך ה' חמישה ילדים: אברהם (יאיר), חגי, יהונתן, תהלה ושמואל. תשעה-עשר נכדים (הגדולה בת 24 והקטון בן 5) ושני נינים, כן ירבו. לצערנו אף אחד מילדינו אינו גר באלקנה.

 

• אברהם (יאיר) גר בפתח תקוה ועוסק בהוראה.
• חגי גר בירושלים ועוסק בהוראה.
• יהונתן גר בתל אביב, מדריך תיירים מחו"ל, בעיקר ראשי מדינות ושרים שנשלחים אליו ממשרד החוץ.
•  תהלה גרה בחברון ועוסקת בהוראה.
• שמואל גר בבבת עין עוסק בהפצת ספרי ר' נחמן מברסלב (חסיד ברסלב).

הנכדים:

• שלושת בניהם של תהלה ומשה (יהלום) משרתים עכשיו במלחמת 'חרבות ברזל', ביחידות קרביות בסדיר. ה' ישמור עליהם ועל כל חיילי צה"ל.
• נכדה אחת לומדת מדעי המח באוניברסיטת ת"א.
• נכדה נוספת לומדת סיעוד בביה"ח לניאדו.
• נכד אחד לומד בישיבת ההסדר "מעלות"
• שאר הנכדים והנינים לומדים במסגרות הלימוד, לפי גילם.

 

"חוק הדתיים השלובים" 

אין לנו קשרי משפחה בישוב, אבל ב"ה יש לנו הרבה חברים טובים.

 

"העבודה היא חיינו" 

 

הלל הוא פרופסור לספרות עברית. לימד באוניברסיטת בר אילן במשך כארבעים שנה. כיהן כראש המחלקה לספרות עם ישראל וכן כראש המחלקה ליידיש באוניברסיטה. בנוסף, היה ראש החוג לספרות במכללת אורות (20 שנה) ולימד באוניברסיטה הפתוחה (כ-30 שנה). הלל כתב והוציא לאור ספרי מחקר רבים ושונים, בעיקר על ש"י עגנון וספרים בנושאי ספרות שונים. הוא נחשב למומחה לכתבי ש"י עגנון והוא שיזם והכניס את כל כתבי ש"י עגנון למחשב, במסגרת פרוייקט השו"ת של בר אילן. מהלך זה מאפשר לחוקרים ולתלמידים לבצע "איחזור מידע".

 

תמי ניהלתי את ספריית אלקנה במשך קרוב ל-30 שנה, מראשיתה ועד שיצאתי לגמלאות בשנת 2009 תשס"ט. בשנה הראשונה עבדתי בהתנדבות ובהמשך בשכר. הספרייה היתה פעילה מאד ואף זכתה בפרס "הספריה המצטיינת" מטעם משרד החינוך.

 

סיפורים מהשנים הראשונות 

 

האשקובית - כל משפחה (בשתי העליות הראשונות בתשל"ז) קיבלה אשקובית מרוהטת ממשרד השיכון. באשקובית שלנו היו סלון עם מטבח ושני חדרי שינה (40 מ"ר). לשאר הציוד דאגנו בעצמנו (מקרר, תנור וכונניות ספרים).

 

היום הראשון בבית הספר החדש (בית הספר באלקנה היה הראשון בשומרון).  קמנו בבוקר והתכוננו בהתרגשות ליום הראשון בבית הספר. הפתיחה היתה חגיגית ומרגשת, עם הרבה אורחים ואחמי"ם שבאו מבחוץ. רבקה רביב היתה המנהלת. כיתות בית הספר היו בבנין המשטרה.

 

ארגון הבתים - בשלושת הימים הראשונים לאחר העלייה, המשפחות השקיעו מאמץ אדיר בארגון בתיהן החדשים. הלמויות פטישים, מקדחות ומסורים נשמעו כל הזמן עד השעות המאוחרות של הלילה. ילדים התרוצצו בין האשקוביות וחיפשו חברים חדשים. כל זה נמשך ממש עד כניסת שבת...

 

השבת הראשונה באלקנה – פרשת "כי תבוא" (כמה סמלי). ירדה השבת – נדם קול הלמות הפטישים והמקדחות והיישוב לבש קדושה. כולם, מקטון עד גדול, לבושים בבגדי שבת חגיגיים, עולים יחד במעלה הגבעה, לתפילת קבלת שבת ראשונה בבית הכנסת (שאף הוא היה בבנין המשטרה).מברכים איש את רעהו במאור פנים, בברכת "שבת שלום". שבת מלאת תוכן, שעורי תורה, הכנסת אורחים והיכרות ראשונית.

 

   "המתנדבים בעם"

הקמנו ביישוב ארגון בשם "ידידות" לעזרה הדדית. הארגון הזה פעל שנים רבות. בראשו עמדה יעל גנס והיו חברות בו רחל אייזנברג, שלומית וילרפורט, אני ועוד.

 

אחד יחיד ומיוחד 

הלל: אלקנה – היה אבי הנביא שמואל הרמתי, שפעל באזור זה (נחלת אפרים) ולימד את העם לעלות לרגל למשכן שילה המוזנח. המייחד את הישוב אלקנה הוא הפיכתו לנקודת הזנק לעליות לרגל לבית המקדש. הגשתי לראש המועצה אסף מינצר תוכנית בשם "דרך אלקנה" בבקשה שיקצה לה 200 דונם. התכנית נמצאת בארכיון וכן בספרי "ספר המעשים של שוחרי המקדש"(תשפ"ה 2024). כמו כן היא מצויירת על קירות הסלון בבית (בציור שמן של הצייר יצחק גלעדי).

 

שינוי לטובה 

יש להקים קהילה סוציאלית עם סממנים שיתופיים (כדוגמת עיר לויים, עיר מקלט) פונה ותומכת בכל סוגי המתמודדים (גם מחוץ לאלקנה לפי היכולת) כל הגילים וכל רמות ההכנסה, תמיכה במשפחה במשבר, בזוגיות, ברווקות בבודדים ובודדות, יצירת קופות סוציאליות, ביטוחים קהילתיים, תעסוקה, יצירה, לימוד, עיון, חוגים, ביקור חולים, הכנסת כלה וכו'.

 

הנה נאחל 

איחוד עם שערי תקוה, עץ אפרים ואורנית. וכן השבת 'אלקנה ד'' ושטחים לכוון ראש העין. תכנון לעשרות אלפי איש על מרחב של עשרה ק"מ על ארבעה ק"מ: 40,000 דונם.

 

 

 

 

ריאיון מצולם עם פרופ' הלל ויס. מתוך סדרת ראיונות עם מייסדי אלקנה, שבוצעו על ידי אמציה האיתן ורונית זילברשץ בקיץ תשע"ז (2017). הראיונות שימשו להכנת סרטון על תולדות אלקנה לחגיגות הארבעים ליישוב. הריאיון אינו ערוך ואורכו כעשרים דקות.

 

נושאים עיקריים:  ייסוד גרעין מערב השומרון: אידיאולוגיה וארגון. בחירת משטרת מסחה כנקודת ההתיישבות, יחסי הגומלין עם גוש אמונים והיחס לגרעין "מעוז עלייה".