דרורה ומשה אלדר*

באנו, ראינו, נשארנו

עלינו אלקנה מבני-ברק באלול תשל"ז - אוגוסט 1977. זוג צעיר + ארבעה ילדים: אריאל (12), רוני (10), דפנה (9) ואורנה (1). בתנו נגה כבר נולדה באלקנה.

משפחה זה הכול

כיום הילדים מפוזרים בכל חלקי הארץ:

אריאל נשוי לטובה. גרים ביקיר. בנם כפיר (24) בשירות סדיר, נשוי לשירה שלומדת חינוך מיוחד במכללת אורות.
רוני (גרוש) + שלושה ילדים. גר בתל-אביב.
דפנה נשואה לניסים + שישה ילדים וארבע נכדות. גרים באלוני הבשן שברמת-הגולן.
אורנה (גרושה) + שלושה ילדים. גרה במודיעין.
נגה + שלוש בנות. גרה בירושלים.

"העבודה היא חיינו"

משה עבד בבנק המזרחי ודרורה הייתה מנהלת חשבונות במשרד רו"ח פרטי.

סיפורים מהשנים הראשונות

לאריאל חגגנו את בר-המצווה הראשונה ביישוב – במגרש הכדורסל.
השנים הראשונות באשקוביות, היו חוויה אחת גדולה! רוח חלוצית, בתים קטנים אך עם לב פתוח. כולם מארחים את כולם ודלתות פתוחות. אווירה של קיבוץ. הדאגות היו האם הגנרטור יעבוד ברצף ללא תקלות והאם מיכליות המים יגיעו בזמן ולא נשאר ללא מים. החיים החברתיים ביישוב היו מאוד תוססים ומלאים - כולם בשביל כולם: שמחות, קניות מרוכזות של מצרכי מזון, טיפוח הגינות וגידול כלבים. וכמובן, אסיפות החברים הסוערות מדי פעם בפעם.

"המתנדבים בעם'"

כשהוקמה המועצה הראשונה זכיתי לשרת בה במשך קדנציה אחת. בנוסף, השתתפתי בוועד בית הכנסת ובוועדות שונות נוספות (משה).

אחד יחיד ומיוחד

אלקנה היא מקום שנעים לגור בו. מערכת חינוך מפוארת מהמעון ועד המכללה. הרבה צדקה בישוב. אווירת נתינה מכל הלב וחברות רבת שנים.

הנה נאחל

נאחל שאלקנה הגדולה תמשיך בדרך של קירבה בין אנשים, נתינה וחברות לשנים ארוכות.

תמונות: