תוכן:

מגדלים (קאצ'רים) באלקנה

כתבה: רונית זילברשץ, ינואר 2023

 

באלקנה נתגלו מספר שרידי מגדלי שדה גדולים (=קאצ'רים) האופייניים לאזור מערב השומרון. בשנים 1981-1974 סקר ד"ר שמעון דר (מאוניברסיטת בר-אילן) 1,200 מגדלים ברחבי השומרון: בתחום הכפר "קארואת בני חסן" (ליד הישוב קריית נטפים) נתגלו המגדלים השמורים ביותר ואילו באלקנה המגדלים הרוסים ברובם. מדובר במבני אבן גדולים, צורתם רבועה, בנייתם מאסיבית והם נראים כמו מבצרים קטנים. המגדל נבנה מאבנים גדולות ומסותתות (במשקל 3-2 טון) ובכך הוא נבדל מהשומרה (מבנה חקלאי שנועד לאחסון ושמירת הגפנים וכן לשמירה על הכרם - נבנה מאבני גוויל שלוקטו מהשדה עצמו). כולם מסכימים שהמבנה לא שימש למגורים - אם כך למה שימש? מה הצדיק השקעה כל כך גדולה בבנייתו? ולמה הוא אופייני דווקא לאזור מערב השומרון?

 

מרבית החוקרים תומכים בגישתו של ד"ר שמעון דר שמציע כי גם המגדלים קשורים בתעשיית היין בשומרון, בהסתמך על ריבוי הגתות שנמצאו בקרבתם. בתהליך התססת התירוש נדרשים תנאים מיוחדים: חשיכה וטמפרטורה יציבה ונמוכה (הקרינה האולטרה-סגולה פוגעת ביין) - לכן אחסנו את התירוש עד לתסיסתו במגדלים מסוג זה. מכאן שהמגדלים שימשו מעין יקבים קטנים באזור שהגידול העיקרי בו היה הגפן. מבנים מאסיביים כל כך מחייבים בנייה ממלכתית ונראה כי הם נבנו בתקופה החשמונאית וההרודיינית, כחלק מניסיון התבססות של השלטון באזור זה שנכבש על ידם - על ידי הקמת אחוזות חקלאיות.

 

שמואל גורפינקל, תושב אלקנה,  לא מקבל את הקביעה הזו משום שהרבה יותר קל לבנות שומרות מאבני גוויל הפזורות בשטח. לטענתו מבנה השומרה מספק תנאים טובים יותר להתססת היין. שמואל סבור כי המגדלים נבנו מלכתחילה כחדרי ביטחון למתנחלים - כפרוייקט בניה ממלכתית. אמנם סביר להניח כי ביומיום שימש המבנה גם את תעשיית היין, אולם לא לשם כך נבנה ותפקידו העיקרי הוא הגנה מפני האוייב. חיזוק לטענתו מוצא שמואל בעובדה כי  ערביי הסביבה קוראים למבנים הללו "קאצ'ר" (=מבצר) ובכך משמרים את ייעודו המקורי.

 

התקציר מבוסס על המקורות הבאים:

1. גורפינקל שמואל, מגדלים אלקנה (קאצ'ר), אלקנקנה 78 (1990).

2. רביב דביר ואלינסון נתנאל, מגדלי השדה במערב השומרון, המדריך למטייל בשומרון (חלק ב) עמ' 155-154.