תוכן:

מתחם רייק

כתבה: רונית זילברשץ, חשוון תשפ"ג (2022)

(על בסיס ריאיון עם משה ואמיליה רייק)

 

 

מתחם רייק  הינו מבנה בולט, צמוד לדרך ללא מוצא ולגדר ההפרדה, מנותק מכל שכונה ומוקף בפסלים ובדגלי ישראל – כל מי שנוסע לשכונה הצפונית, שכונת ה-300 או לעץ אפרים חולף על פניו, אולם מעטים מכירים את סיפורו.

 

הכול התחיל באמצע שנות השמונים של המאה שעברה. במשך למעלה מעשרים שנה מאז הקמתה, הייתה אלקנה יישוב על אם הדרך ממרכז הארץ לבקעת הירדן – כביש "חוצה שומרון". היה זה כביש מרכזי מאוד,אולם צר, מפותל ובלתי בטיחותי. בעקבות התפתחות העיר אריאל ויישובי מערב השומרון ועקב ריבוי התאונות הקשות בכביש, הוחלט כי יש לסלול מדרום לו כביש בתוואי חדש (כביש 5). סלילת הכביש החדש התנהלה בעצלתיים ונמשכה כל שנות התשעים. הסלילה הואצה ונסתיימה רק בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000 וריבוי אירועי הטרור על הכביש. עם פתיחת כביש חוצה שומרון החדש, נסגר לתנועת ישראלים קטע מכביש 505 – בין אלקנה לקריית נטפים (מקטע בן 4.5 ק"מ שהפך לכביש פנימי המשרת רק את תושבי הכפרים באזור). אלקנה הפכה באחת מישוב הממוקם על הציר המרכזי בשומרון לישוב בקצה כביש ללא מוצא. סיפורו של מתחם רייק שלוב באירועים ההיסטוריים הללו ובשינויים שעבר כביש חוצה שומרון.

 

מתחם רייק בגלגולו הראשון היה מזנון דרכים שהקימו משה ואמיליה רייק (ממייסדי אלקנה) בשנת 1984 לטובת הנוסעים על כביש חוצה שומרון. בשלב ראשון הביא משה למקום אוטובוס ישן והסב אותו למזנון - באותה תקופה לא היה מזנון נוסף לאורך הציר והמקום הפך במהרה לאטרקציה שוקקת חיים. יש לזכור שבאלקנה ויישובי הסביבה לא היו קיימים באותם הימים מרכזים מסחריים (אף אחד עוד לא חלם אז על "הפיצה של ג'קי"...) וגם תחנת הדלק בכניסה ליישוב טרם נבנתה.

 

על מנת לקבל אישור מהמנהל האזרחי להקמת המבנה, משה היה צריך לעדכן את השכנים ממסחה ולהזמינם ל"מליה" במסגרתה כל אחד מהם הצביע על החלקה בבעלותו. לאחר שלא התקבלו תביעות על הקרקע מגורמים פרטיים התקבלו האישורים לבנייה. בהדרגה בנה משה, קבלן במקצועו, מתחם גדול שכלל מבנה רחב ידיים, גינה מושקעת עם מדשאות, פסלי נוי, בריכת דגים ושבילים מאבנים שלובות (שהביא משכם). על אי תנועה באמצע הכביש, מול המתחם, העמיד משה סלע גדול עם הכתובת "מזנון" (הסלע ממוקם כיום בכניסה למתחם ועליו הכתובת "רייק").

 

עם השנים הוסיפו משה ואמיליה עוד ועוד שירותים למתחם: אוכל ושתיה, עמדות טוטו ופיס, ספריית קלטות וידאו ומכירת בגדים ושעונים. בימי פעילות הטוטו אי אפשר היה לחצות את הכביש בשל עומס המכוניות באזור המזנון (כיוון שלא היו עוד נקודות דומות באזור השומרון, הגיעו למתחם ערבים רבים גם מאזורים מרוחקים כמו שכם ורמאללה). מתחם רייק הפך לנקודת עצירה קבועה של אוטובוסים שהובילו חיילים לעומק השומרון ולבקעת הירדן. בסופי שבוע ובימי ראשון עצרו במתחם בו-זמנית 8-7 אוטובוסים. בנוסף נהנו ממנו נהגי משאיות בדרכם לבקעה.

 

משה ואמיליה נזכרים בנוסטלגיה במציאות של דו-קיום אמיתי ובהנאה הגדולה שלהם מהפעלת המזנון. ישבו לאכול שם בצפיפות רבה, חיילים בצד פלסטינים מרחבי השומרון וכן משתפי"ם רבים. למשפחת רייק עצמה היו קשרי ידידות עם השכנים ממסחה ובידיא ועם מוכתרי הכפרים. משה מספר שהאריך את קו המים של המזנון כדי שישקה גם את עצי הזית הסמוכים במסחה. בשל המציאות יוצאת הדופן התבקשו משה ואמיליה על ידי גורמים בשב"כ - לעדכן על כל אירוע או מידע חריג שקלטו בשיחות במזנון. במשך תקופה מסוימת הם אף "העסיקו" איש שב"כ לעבודה שוטפת במזנון, כאשר נשקו האישי הוסתר מתחת לשולחן.

 

המתחם שירת גם את תושבי אלקנה. משפחת לאה ומשה רבינוביץ' חגגו במקום את בר-המצווה של בנם ובעקבותיהם התקיימו במתחם רייק שמחות נוספות. היו שנים שהשמיניסטיות מהאולפנה קנו אצלם את המוצרים למכירה ב"שמינימרקט" לקראת הכתרת רבנית פורים.

 

האידיליה הלכה ונסדקה בעקבות הסכמי אוסלו ב-1993. התחילה תופעה של גניבות מהמזנון, מדוכן הפיס וכן גניבת נשקים מחיילים. בנוסף היו איומים והאווירה נעשתה מתוחה. גורמי הביטחון הנחו את משה לערוך בדיקה ביטחונית במתחם מדי בוקר לפני פתיחתו. בשלב כלשהו יוסי בנם הבכור שהיה חייל בצנחנים, התחנן אליהם שיפסיקו להסתכן בהפעלת המתחם והם נענו לבקשתו.

 

המזנון הושכר לאריה (מ"המכולת של אריה" ביישוב הארעי) שהמשיך להפעיל אותו עד לסגירת הכביש בין אלקנה למסחה – לא היה טעם להפעיל פונדק דרכים בקצה כביש ללא מוצא. במקום נפתחה מכבסה לניקוי יבש וגיהוץ (שהועברה בהמשך למרכז המסחרי). לאחר מעבר המכבסה, הגדיל משה את המבנה וחילק אותו לחמש דירות להשכרה כאשר החלק האחורי שימש במשך שנים רבות כגן חב"ד. כיום גרים במתחם שניים מילדי משפחת רייק: אהוד רייק (+4) ואיילת רייק (+5) וכן משפחות נוספות ששוכרות שם דירות.  חלקו האחורי של המתחם משמש את אהוד לסדנת מזגנים.